Shabbath
Daf 26a
הלכה: מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ אֲבָל לֹא יָשָׁן כול'. הָתִיב רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא. וְהָא תַנִּינָן. 26a כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. אָֽמְרִין. הָדָא דְרִבִּי יוֹחָנַן.
Traduction
''Il est permis de déplacer un candélabre neuf etc.'', dit la Mishna. Mais objecta R. Hiya b. Aha, n’est-il point dit plus loin (18, 2): On peut renverser un panier où les poussins s’exerceront à monter et à descendre, bien que ce soit en dehors de sa destination? En effet, répondit-on, notre Mishna qui défend de toucher au vieux candélabre suit l’avis exprimé par R. Juda dans cet enseignement:
Pnei Moshe non traduit
התיב רבי חייא בר אדא והא תנינן כופין את הסל וכו' ושירדו. והרי הסל בעינו ואינו בהכנה שאסור לטלטלו מחמת שהקצה דעתו ממנו והניחו שיעלו וירדו האפרוחין עליו:
אמרין הדא דר' יוחנן. בתמיה כלומר וכי זה הוא ממש כהאי דר' יוחנן דאמר על האי דמתני' דהתם אינו אסור לטלטלו אלא בעודן עליו האפרוחים וא''כ לא הקצה דעתו ממנו כל השבת אבל הכא בכלי שתחת הנר הקצה דעתו ממנו כל השבת:
דְּתַנֵּי. כָּל הַנֵּירוֹת מִטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. נֵר חָדָשׁ מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְיָשָׁן אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. כָּבָה. מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ.
Traduction
on peut transporter tous les candélabres, dit R. Meir, sauf celui qui brûle le samedi; R. Juda permet le transport d’un candélabre neuf et défend de placer un vieux (qui a servi); enfin R. Simon autorise le déplacement de tous les luminaires, y compris même celui qui a brûlé au jour du Shabat et qui a été éteint.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דתני כלומר הא דתנינן במתני' מטלטלין נר חדש אבל לא ישן לא אתיא אלא אליבא דחד תנא כדתני בתוספתא פ''ד כל הנרות וכו' דר''מ נמי פליג אנר ישן דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס ות''ק דמתני' ר' יהודה הוא:
חוץ מן הנר הדולק בשבת. כלומר שדלקו בו אע''פ שעכשיו כבה ובתוספתא גריס בהדיא בדברי רבי מאיר שהדליקו בו ובדברי רבי שמעון גרסי' חוץ מן הנר הדולק. דמוקצה מחמת איסור אית לה לרבי מאיר:
רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי בָּא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. כָּל שֶׁיִיחֲדוֹ לְאִיסּוּר אָסוּר. וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָמַר רִבִּי חֲנִינָה. רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל. הָהֵן לִבְנָה לֹא כִמְיוּחַד לְאִיסּוּר הוּא. הֲוֵי הוּא דוּ אָמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. מָאן דָּמַר. מְיוּחַד. כָּל שֶׁכֵּן יִיחֲדוֹ. וּמָאן דָּמַר. יִיחֲדוֹ. הָא מְיוּחַד לֹא.
Traduction
R. Jérémie et R. Aba rapportent tous deux différemment au nom de R. Yohanan le motif de l’avis de R. Meir: selon l’un, tout ce qui est destiné à une défense est interdit d’avance (p. ex. le candélabre n’ayant pas servi); selon l’autre, on défend seulement ce qui a été une fois employé à ce but, le candélabre fut-il éteint. On ne savait pas auquel de ces 2 docteurs attribuer chaque avis exprimé; mais de ce qu’il est dit que R. Hanina ou R. Jérémie a demandé s’il est permis de déplacer des briques, dont la destination se rapporte certes à un travail défendu (à la construction), on peut conclure que, pour lui, ce n’est pas une raison suffisante d’interdit, et c’est son interlocuteur qui défend tout objet à destination interdite, même avant un tel emploi. D’après ce docteur, il va sans dire qu’il en est à plus forte raison de même après l’emploi interdit; mais d’après celui qui défend seulement l’usage d’un objet ayant servi, la destination seule ne suffit pas comme interdit.
Pnei Moshe non traduit
תריהן בשם רבי יוחנן. ופליגי היאך אמר ר' יותנן אליבא דרבי מאיר:
חד אמר דברי רבי מאיר כל המיוחד לאיסור אסור. לאו דוקא שיחדו לאיסור אלא אף המיוחד מעצמו לאיסור הוי מוקצה מחמת איסור וכגון טבלא שהונחו עליה מעות אפי' לא הניח הוא המעות עליה סמוך לשבת ולא יחדה שיהא מונחין עליה בשבת וכן כל כיוצא בזה אסור משום מוקצה לר''מ:
ואחרינא אמר. בשם ר' יוחנן דה''ק אליבא דר''מ דדוקא כל שיחדו הוא לאיסור וכגון נר שדלקו עליו לשבת אסור אף לאחר שכבה אבל לא מה שהונח האיסור עליו ולא יחדו שיהא מונח עליו בשבת:
ולא ידעינן. מי משניהם אמר כך וזה אמר כך אלא מן מה דאמר ר''ח דר' ירמיה שאל וכי ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. ועל מה דתנינן בברייתא פורסין מחצלת ע''ג לבנים בשבת הוא דהקשה שהרי לבינה מיוחדת לאיסור היא דעומדת לבנין וש''מ דר' ירמיה הוא דקיבלה מר' יוחנן דלר''מ אפי' לא יחדה הוא לאיסור בשבת זו אסור משום מוקצה מחמת איסור הוי הוא דהוא אמר וכו':
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מוּכָנֶה שֶׁלָּהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת אֵינָהּ חִיבּוּר לָהּ וְאֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְאֵין גּוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. וְתַנֵּי עֲלָהּ. הָיוּ עָלֶיהָ מָעוֹת וְנָֽפְלוּ. נִגְרֶרֶת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּבָה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. אָֽמְרִין. לָמָּה לֵית אֲנָן פָֽתְרִין לָהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ. לֵית אַתְּ יְכִיל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת חִיבּוּר לָהּ. וְנִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. וּמַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְגוֹרְרִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. אִית מֵימַר הָכָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא בְּשׁוֹכֵחַ.
Traduction
Il y a une Mishna en opposition avec celui qui défend même de toucher à ce qui est seulement destiné à l’interdit, puisqu’il est dit (163)(Kelim 18, 2).: Lorsque le rouleau fondamental d’une caisse de voiture peut en être détaché (est mobile), on ne le suppose pas joint au reste (pour l’impureté), on ne le mesure pas avec elle, il ne protège pas ce qui est au-dessous de lui dans un espace couvrant un cadavre (comme la caisse prémunit); enfin, il est interdit de le déplacer le samedi lorsqu’il y a de l’argent au-dessus. Or, on enseigne à ce sujet que lorsque l’argent qui y était placé en est tombé, on peut traîner la caisse (n’est-ce pas contraire à celui qui interdit le transport d’un candélabre même éteint)? Cette Mishna, répond R. Sheshet, est conforme à l’avis exprimé ici par R. Simon, que l’on peut déplacer un candélabre ayant servi, dès qu’il est éteint. Mais, lui demanda-t-on, pourquoi ne pas supposer que cet enseignement est conforme à tous les docteurs, en admettant qu’il s’agit pour l’argent d’un cas d’oubli? Ce serait inadmissible, puisqu’il est dit à la fin de la Mishna en question: lorsque ce rouleau n’est pas mobile, on le suppose joint au reste, il se mesure en même temps, sert à égal titre à protéger contre l’impureté ce qui est au-dessous de lui, et enfin le samedi on pourra le traîner même lorsqu’il y a de l’argent au-dessus. Or, on ne saurait justifier ce cas d’après tous les docteurs, même en supposant qu’il s’agisse d’un oubli (164)L'argent étant là, fût-ce par oubli, les rabbins défendent de toucher au rouleau. (la Mishna n’est donc plausible que selon R. Simon).
Pnei Moshe non traduit
דתנינן תמן. בפ' י''ח דכלים גבי השידה וכו' בזמן שאינה מחזקת ארבעים סאה יכולה הוא להטלטל ומקבלת טומאה והמוכני שלה היא אופן הגלגל בזמן שהיא נשמטת שיכולה להתפרק מן השידה אינה חיבור לה לטומאה ואינה נמדדת עמה למידת מ' סאה ואינה מצלת עמה באהל המת מפני שהשידה אם נכנס בתוכה בבית הקברות מצלת מפני הטומאה וכן על הכלים שבתוכה שהיא אינה בת קבולי טומאה כשהיא מחזקת. מ' סאה ואם הכלים בולטין כנגד המוכנה אינה מצלת עליהן:
ואין גוררין אותה בשבת. בזמן שיש בתוכה מעות דכלי בפני עצמה היא וה''ז בסיס לדבר האסור:
ותני עלה. בברייתא היו עליה מעות מבעוד יום ונפלו מעליה בשבת נגררת היא והרי היא מיוחדת לאיסור היתה אלא דש''מ דבעינן שיחדה שיהו עליה המעות כל השבת וקשיא למ''ד דאפי' מיוחד מעצמו לאיסור אסור בכל השבת:
דר''ש היא. האי מ''ד מוקי להאי ברייתא ולמתני' דמשמע דוקא בזמן שיש בתוכה מעות הוא דאינה נגררת דכר''ש אתיא דאיהו ס''ל כבה הנר מותר לטלטלו וה''נ כן דמכיון שנפלו נגררת היא:
אמרין שהקשו ע''ז מאי דוחקיה לאוקמי להאי מתני' כר''ש ולמה לית אנן פתרין לה דדברי הכל היא ובשוכח המעות עליה ובהא אפי' ר' מאיר מודה ואף להאי מ''ד אליביה שהרי לא היתה מיוחדת לאיסור לעולם:
לית את יכיל. לפרש להאי מתני' בשוכח מיירי וד''ה היא דהא תנינן תמן בסיפא אם אינה נשמטת וכו' וגוררין אותה בשבת אע''פ שיש בתוכה מעות והשתא אית מימר הכא ד''ה היא ובשוכח בתמיה דהא מיהת בזמן שיש בתוכה מעות אסור לר''מ דאטו מי גרע האי דינא מדין מיוחד לאיסור ואפי' לא יחדה הוא דאסור לטלטל להאי מ''ד אליבא דר''מ דאע''ג דלאו כלי בפני עצמה היא מ''מ הוי כדבר שמיוחד מעצמו לאיסור אלא ע''כ דר''ש היא ולאו בשוכח מיתוקמא והלכך ברישא דנקראת כלי בפני עצמה כשיש עליה מעות אינה נגררת ואם נפלו נגררת ובסיפא דלעולם נגררא היא משום דבטלה לגבי שידה ולא הויא כלי בפני עצמה:
Shabbath
Daf 26b
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. 26b דְּתַנִּינָן. הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹפֶלֶת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי. פָּתַר לָהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ. וּמִן דְּבַתְרָהּ. הָֽיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת מַגְבִּיהָהּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. עוֹד הוּא פָּתַר לָּהּ רַב בְּשׁוּכֵחַ.
Traduction
Une autre Mishna est en opposition avec celui qui déclare défendu pendant le Shabat tout objet ayant eu une destination interdite en ce jour (fut-il resté intact), puisqu’il est dit plus loin (21, 2): Lorsqu’une pierre se trouve à l’ouverture d’un tonneau, on peut, pour tirer du vin, le pencher de côté au point que la pierre tombe; n’en résulte-t-il pas qu’il est permis de le déplacer? R. Aba répond au nom de R. Hiya b. Ashé que, selon l’explication de Rav, c’est permis ici par exception, parce qu’il s’agit d’un oubli. Mais ne peut-on pas opposer la suite de cette Mishna, disant: si la pierre se trouve auprès de plusieurs tonneaux (pouvant faire craindre un bris), il est permis de soulever le tonneau voisin et de le pencher pour faire tomber la pierre; n’en résulte-t-il pas que c’est permis? A cela aussi on répond que Rav justifie ce cas en supposant qu’il s’agit d’un oubli.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פליגא וכו'. אכתי מהאי מתני' קשיא להאי מ''ד אליבא דר''מ דתנינן לקמן בפכ''א האבן שע''פ החבית והוא רוצה ליטול היין ממנה מטה החבית על צידה והאבן נופלת ולא יטול האבן בידים אלמא דמיוחד לאיסור מותר דהא מטה הוא החבית אע''פ שהאבן עליה והרי החבית מיוחדת לאיסור ואע''פ שלא יחדה הוא לכך שתהא האבן עליה כל השבת הא אמרת דאפי' בכה''ג אסור:
פתר לה רב בשוכח. האבן ולא הניחה בידים מעולם על החבית ולא הויא בסיס לדבר האסור כלל:
ומן דבתרה. הסיפא אכתי קשיא דקתני היתה חבית זו בין החביות אחרות ומתיירא כשתפול האבן עליהם ישברו מגביה אותה החבית מבין האחרות ומטה וכו' וקס''ד דמטעמא דהויא בסיס לדבר האסור הלכך מהדרינן אתקנתא דאי לאו הכי לא הי' צריך לטרוחי כולי האי והדרא קושיא לדוכתה להאי מ''ד אליבא דר''מ:
עוד הוא פתר לה רב בשוכח. גם להסיפא פתר לה בשוכח ומשים דבעוד האבן עליה כל כמה דמצינן לאהדורי אתקנתא מהדרינן שלא יטה החבית עד שתפול האבן מעליה ואע''ג דלא מיקריא בסיס לדבר האסור:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דָּמַר. כָּל הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר אָסוּר. דְּתַנִּינָן. כּוֹפִין סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִין שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרְדוּ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. עָלוּ מֵאֵילֵיהֶן אָסוּר לְטַלְטְלָן. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר בְּמָאוּס. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֲפִילוּ סְאָה אֲפִילוּ תַּרְקַב. אִית לָךְ מֵימַר. סְאָה וְתַרְקַב מְאוּסִין הֵן
Traduction
Un autre enseignement contredit également l’avis de celui qui défend désormais l’usage de tout objet ayant servi à une cause interdite, comme il est dit plus loin (18, 2): On peut renverser un panier devant les poussins pour qu’ils s’exercent à y monter et descendre, à quoi l’on ajoute: lorsqu’ils y sont montés spontanément, on peut pourtant déplacer ce panier (165)Malgré l'interdit qui affecte ce panier, on peut le renverser.? - Là, répondit R. Aboun b. Hiya devant R. Zeira, on peut justifier le permis spécial par le caractère malpropre survenu au panier (166)Ce panier est pour ainsi dire destiné désormais aux poussins.. Mais, est-il objecté, R. Oshia n’a-t-il pas enseigné que l’on peut aussi renverser devant eux les mesures à blé d’un saa, ou de 3 cab tricabo'', lesquelles pourtant n’ont rien de malpropre? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
מתני' פליגא על מ''ד כל שיחדו לאיסור אסור. כצ''ל דאלו למ''ד כל המיוחד ואפי' לא יחדה הוא ל''ק מהא דלקמיה:
דתנינן. בפ' מפנין:
כיפין סל וכו' ותני עלה עלו מאליהן על הסל אסור לטלטלן הרי אע''פ שלא כפה הוא הסל ולא יחדה הוא לאיסור אפ''ה אסור לטלטל את הסל משום האפרוחין דמוקצין נינהו:
תיפתר במאוס. הסל וכמ''ד מוקצה מחמת מיאוס אסור וכלומר שנתמאס מחמת האפרוחין והלכך אפילו עלו מאליהן אסור לטלטלו:
אפילו סאה ואפי' תרקב. וקס''ד דמאוס דקאמר היינו שהסל מאוס מחמת עצמו והלכן פריך אית לך מימר סאה ותרקב מאוסין הן בתמיה הרי למדוד בהן עומדין ומסתמא מקפיד עליהן שיהיו נקיים. ויש לפרש נמי למאי דפרישית שנתמאסו מחמת האפרוחין ופריך מסאה ותרקב וכלו' והלא דרכן להשתמר שיהיו נקיים וא''כ אם היה אפשר שיתמאסו מחמת האפרוחין והיינו שיושבין עליהן איזה זמן ומטנפין אותן לא היה מעמיד את מידות האלו במקום שיכולין האפרוחין לעלות ולישב על גביהן אלא ודאי שאינו אלא לפי שעה כדי שיעלו וירדו למקומן וא''כ אין דרך להתמאס בשעה קלה כזו ואפ''ה קתני דאפי' עלו מאליהן אסור לטלטלן וקשיא להאי מ''ד וכדלעיל:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי וְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר. אָמַר לוֹן. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. כָּל הַנֵּרוֹת מִיטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק בַּשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הוֹרֵי בְאַטַּרָבּוּלִיס. מְנוֹרָה קְטַנָּה מוּתֶּרֶת לְטַלְטְלָהּ. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי אַבָּהוּ. קוֹמֵי רִבִּי חֶלְבּוֹ לֹא מַעֲבִרִין. קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מַעֲבִרִין. רִבִּי יָסָא סְלַק גַּבֵּי רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָא. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ. בְּפָנֵינוּ. רִבִּי יוּסֵה גַלִּילַייָא סְלַק קוֹמֵי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. בְּעָה מֵיעֲבַרְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שָׁרָא לָךְ. אַשְׁכָּחַת רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אִילֵּין דְּאָֽסְרִין חָדָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִילֵּין דְשַׁרְיֵיהּ חָדָא. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ פוֹמֹט מִתַּחַת הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר. אֲפִילוּ פוֹמֹט יְהֵא אָסוּר. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ נֵר יְהֵא מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה דוּ אָמַר. נֵר מָאוּס. פָּמוֹט אֵינוֹ מָאוּס.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de Rav: l’avis de R. Meir sert de règle; selon Samuel, l’avis de R. Juda l’emporte; selon R. Josué b. Levi, l’avis de R. Simon l’emporte. On demanda à R. Yohanan quelle était son opinion à cet égard. Moi, dit-il, je m’en tiens aux termes de la Mishna disant que l’on peut transporter le samedi tous les candélabres, sauf celui qui a été allumé en ce jour. R. Simon b. Lakish enseigné à Atrabolis (167)Sans doute Tripolis, dit M. Neubauer, p. 298. qu’il est permis de déplacer un petit luminaire (sans articulation). R. Helbo et R. Abahou diffèrent d’avis à ce sujet: devant le 1er, on ne l’enlevait pas de la table le samedi; mais devant le second on l’enlevait. Comme R. Yassa se rendit auprès de R. Tanhum b. Hiya, on voulut retirer ce candélabre devant lui. -Quoi, s’écria-t-il, tu voudrais le déplacer devant moi! ce n’est pas l’avis de R. Helbo. R. Yossa de Galilée s’étant rendu après de Yossé b. Hanina, il voulut le retirer: c’est un point douteux, dit-il, non encore permis; car il y a 2 avis, ceux de Rav et de R. Yohanan qui l’interdisent, contre 2 autres, R. Josué b. Levi et R. Simon b. Lakish qui l’interdisent. R. Eliézer b. Hanina raconte avoir vu transporter un support de lumière le samedi. D’après l’avis de quoi est-ce permis? D’après R. Meir, le tout devrait être interdit? D’après R. Simon, on pourrait déplacer même le candélabre? Cet avis est conforme à l’opinion de R. Juda, qui dit: une lumière devenant sale par l’huile est rejetée de la pensée et ne peut plus être transportée en ce jour, tandis que le support restant propre pourra être enlevé.
Pnei Moshe non traduit
אני אין לי אלא משנה כל הנרות וכו'. כלו' כת''ק דהתוספתא דנר שדלקו בו אסור לטלטל דמדנשנה לדברי הת''ק כר''מ ש''מ דהלכה כמותו:
כאטרבוליס. שם מקום:
מנורה קטנה. לפי שאין אדם קובע לה מקום וס''ל לר''ל כר''ש. ובמנורה גדולה אסור מטעמא שאדם קובע לה מקום ומקצה דעתו ממנה:
ר' חלבו ור' אבהו. היו חלוקין בדבר זה דמלפני ר' חלבו לא היו מעבירין נר שהדליקו בו ומלפני ר' אבהו היו מעבירין דס''ל כר''ש:
בעא מעברתיה קומוי. רצה להעביר הנר שהדליקו בו מלפני ר' תנחום א''ל ר' תנחום בפנינו היה המעשה דר' יוסי הגלילי סליק אצל ר' יוסי ב''ח ורצה להעביר הנר מלפניו וא''ל ר' יוסי הגלילי מאן שרא לך:
אשכחת וכו'. זה הכל מדברי ר' תנחום כלו' ועוד הא אשכחת לה דהא מילתא בספיקא קיימא דרב ורב יוחנן אילין דאסרין חדא הן לצד אחד כדלעיל דרב פוסק הלכה כר''מ וכן ר' יוחנן אמר אין לי אלא משנה וריב''ל ור''ש בן לקיש אילין דשרייה חדא ושאלו המתירין הן ג''כ לצד אחד והויא להו תרי לגבי תרי והדבר שקול ואין לנו הכרע להתיר:
ר' אלעזר בר' חנינה. אמר מעשה היה וטילטלו את הפומט והוא כנו של הנר שעומד מתחתיו שלא יתמאס השולחן מחמת הנר ומפרש לה אליבא דמאן עשו מעשה הזה אם אליבא דר''מ אפי' הפומט יהא אסור לטלטל דהא מוקצה מחמת האיסור הוא ואם כר''ש אפי' להנר יהא מותר דהא מסתמא לאחר שכבה ה''ה המעשה:
אלא כן אנן קיימין. לאוקמי להאי עובדא דכר' יהודה הוו סבירא להו דהוא אוסר במוקצה מחמת מיאוס והנר מאוס הוא אבל הפומט שתחתיו אינו מאוס וטלטלוהו מתתת הנר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source